המדריך המלא ל-Codex של OpenAI: התקנה, הגדרות ועבודה נכונה

מה עושה כל חלק

מה זה Codex, ואיך הוא קשור ל-ChatGPT

Codex הוא סוכן התכנות של OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. סוכן (agent) הוא כלי AI שלא רק עונה בטקסט, אלא מבצע משימה בכמה שלבים בעצמו: קורא קבצים, כותב ומתקן קוד, מריץ פקודות ובודק שהתוצאה באמת עובדת.

נכון לסוף ספטמבר 2026, Codex כבר לא אפליקציה נפרדת. הוא חלק מאפליקציית ChatGPT למחשב, ובתפריט שבפינה השמאלית העליונה בוחרים בין ChatGPT לבין Codex. מי שהתקין בעבר את אפליקציית Codex הנפרדת יכול לעדכן אותה לאפליקציית ChatGPT ולפתוח ממנה את Codex.

בתוך ChatGPT יש שתי דרכי עבודה: Chat לשיחה רגילה, ו-Work (ChatGPT Work) למשימות ארוכות שמסתיימות בקובץ מוכן, כמו מצגת או דוח. Codex הוא התצוגה השלישית, והוא מיועד לפיתוח תוכנה ולעבודה טכנית. ChatGPT Work ו-Codex חולקים את אותה מכסת שימוש.

ההבדל המעשי הוא בכמות הפרטים. ב-Work הסוכן מסתיר את הצד הטכני ומגיש תוצר סופי, וב-Codex רואים הכל, כולל ה-diff (רשימת השינויים המדויקת בכל קובץ) והפקודות שהוא הריץ בדרך.

תוכניות, מחירים ואיך עובדת מכסת השימוש

Codex כלול בכל תוכניות ChatGPT, כולל Free ו-Go, אבל מה שזמין בכל תוכנית ובאיזה היקף משתנה מאוד. אלה המחירים שמופיעים בעמוד התמחור הרשמי של Codex, בדולרים:

בעמוד Codex באתר של OpenAI, כשנכנסים מישראל, המחירים מוצגים גם בשקלים: Plus ב-₪70 לחודש, Pro ב-₪310 לחודש ו-Business ב-₪62 למשתמש לחודש בחיוב שנתי. Codex Cloud, כלומר משימות שרצות על מחשבים של OpenAI, זמין רק מ-Plus ומעלה ולא ב-Free או ב-Go.

איך נספר השימוש

אין מספר קבוע של הודעות. כל משימה צורכת טוקנים (יחידות קטנות של טקסט שהמודל קורא וכותב), והכמות תלויה במודל, בגודל המשימה, בכמות הקבצים ובמשך העבודה. ב-Plus וב-Business Standard ההערכה הרשמית היא 15 עד 160 הודעות מקומיות בכל חלון של חמש שעות עם GPT-6.1 Sol. עם GPT-6 Luna ההערכה היא 350 עד 3,000, ולפעמים יש גם מגבלה שבועית.

כשהמכסה נגמרת באמצע משימה, Codex מסיים את הסבב (turn) הנוכחי. אחר כך אפשר לחכות לאיפוס, לשדרג, או ב-Plus וב-Pro לקנות קרדיטים, יחידות תשלום שמאפשרות להמשיך בלי לשנות תוכנית. את המצב רואים בלוח השימוש (usage dashboard), וב-CLI מקלידים /status. יצירת תמונות צורכת את המכסה בערך פי 3 עד 5 מהר יותר, והיא לא זמינה בתוכנית Free.

איפה עובדים עם Codex: הממשקים השונים

Codex זמין בכמה ממשקים (surfaces), כלומר מקומות שונים שמהם נותנים לו משימות. ההתחברות וקובץ ההגדרות משותפים לכולם, ולכן אפשר להתחיל באחד ולעבור לאחר בלי להגדיר הכל מחדש. פירוט של כל אחד עם פרומפט לדוגמה מופיע בטבלת המצבים בעמוד הזה.

IDE הוא עורך קוד, תוכנה שבה כותבים ועורכים קבצי קוד. GitHub הוא אתר שבו שומרים קוד ומנהלים את הגרסאות שלו.

באפליקציה עצמה, כשפותחים שיחת Codex בוחרים איפה היא רצה. Local עובד ישירות על תיקיית הפרויקט במחשב, Worktree יוצר עותק נפרד של הפרויקט כדי שהשינויים לא יתערבבו בגרסה שאתם עובדים עליה, ו-Cloud שולח את המשימה לסביבת ענן. בנוסף, בלשונית Remote באפליקציית ChatGPT לטלפון אפשר לגשת לשיחות Codex שרצות על המחשב.

התקנה והתחברות במק, בווינדוס ובלינוקס

יש שתי דרכים עיקריות להתקין: אפליקציית ChatGPT למחשב, שהיא הדרך הנוחה, או Codex CLI לטרמינל. אפשר גם את שתיהן, והן חולקות את אותו קובץ הגדרות ואת אותה התחברות.

אפליקציית ChatGPT למחשב

• Mac: מורידים את ChatGPT מעמוד ההורדות הרשמי ומתקינים. הגרסה שמוצגת בעמוד Codex מיועדת למחשבי Apple Silicon.
• Windows: מורידים מעמוד ההורדות, או מתקינים בפקודה winget install --id 9PLM9XGG6VKS -s msstore. האפליקציה רצה ב-PowerShell עם ארגז חול מקומי של Windows, ואפשר להעביר אותה לעבוד ב-WSL2, סביבת לינוקס שרצה בתוך Windows.
• Linux: האפליקציה זמינה בגרסת preview (תצוגה מקדימה) ל-Ubuntu 24.04 ו-26.04, Debian 13, Fedora 43 ו-44 ו-Arch. ב-Ubuntu או ב-Debian מתקינים את קובץ ה-deb עם sudo apt install ./chatgpt_amd64.deb, וב-Fedora את קובץ ה-rpm עם sudo dnf install ./chatgpt.x86_64.rpm.

פותחים את האפליקציה, לוחצים Continue to sign in (המשך להתחברות) ומשלימים את הכניסה בחלון הדפדפן שנפתח, עם חשבון ChatGPT. אם מתבקשים להוסיף או לאמת מספר טלפון, זה חלק מוכר מהתהליך.

Codex CLI לטרמינל

npm ו-Homebrew הם מנהלי חבילות, כלים שמתקינים תוכנות בפקודה אחת. אחרי ההתקנה נכנסים בטרמינל לתיקיית הפרויקט, מקלידים codex, ובפעם הראשונה בוחרים Sign in with ChatGPT. אפשר גם להקליד codex login, ולבדוק מי מחובר עם codex login status. בלינוקס מתקינים גם את bubblewrap, הכלי שמפעיל את ארגז החול, למשל עם sudo apt install bubblewrap.

תוסף לעורך הקוד

ב-VS Code, ב-Cursor או ב-Windsurf מתקינים את התוסף Codex של OpenAI מחנות התוספים, ולוחצים על סמל Codex בסרגל. אם הסמל לא מופיע, פותחים את Command Palette ומריצים Codex: Open Codex Sidebar, ובמסך הכניסה בוחרים Sign in with ChatGPT.

ההפעלה הראשונה, צעד אחרי צעד

אחרי ההתקנה כדאי להקדיש עשר דקות להגדרה נכונה, כי רוב התקלות של מתחילים הן בעצם בעיות הגדרה: תיקייה לא נכונה, הרשאות רחבות מדי או חוסר בנקודת שמירה.

1. בוחרים Codex: בתפריט שבפינה השמאלית העליונה של האפליקציה בוחרים Codex במקום ChatGPT.
2. בוחרים תיקייה: פותחים תיקיית פרויקט או יוצרים פרויקט חדש. Codex יכול לקרוא ולשנות קבצים בתיקייה שבחרתם, ולכן עדיף תיקייה נפרדת לכל פרויקט.
3. מפעילים Git: Git הוא כלי ששומר היסטוריה של כל שינוי בקבצים ומאפשר לחזור אחורה. חלונית השינויים באפליקציה דורשת פרויקט בתוך מאגר Git, ואם אין כזה האפליקציה מציעה ליצור אחד.
4. בודקים את ההרשאות: מתחת לתיבת הכתיבה מוודאים שנבחר Ask for approval. מצבים נוספים מופיעים בתפריט רק אחרי שמדליקים אותם ב-Settings > General (הגדרות, כללי), תחת Permissions (הרשאות).
5. יוצרים AGENTS.md: מקלידים /init בתיבת הכתיבה, ו-Codex יוצר שלד של קובץ הוראות לפרויקט. עוברים עליו ומתקנים לפי מה שחשוב לכם.
6. מגדירים פרטיות ואבטחה: בתוכנית אישית מכבים ב-Settings > Data controls (בקרת נתונים) את Improve the model for everyone (לשפר את המודל לכולם), אם לא רוצים שהמשימות ישמשו לאימון. בנוסף מפעילים אימות דו-שלבי ב-Settings > Security and login (אבטחה והתחברות).
7. שולחים משימה קטנה: מתחילים במשהו פשוט, כמו "תסביר לי מה יש בפרויקט הזה", כדי לראות איך Codex עובד לפני שנותנים לו לשנות משהו.

את חלון ההגדרות פותחים מתפריט האפליקציה, או בקיצור Cmd + פסיק במק ו-Ctrl + פסיק בווינדוס.

סיור בממשק: מה אומר כל דבר על המסך

המסך של Codex באפליקציה בנוי מסרגל צד, אזור שיחה ותיבת כתיבה. אלה הרכיבים שכדאי להכיר כבר ביום הראשון:

• סרגל הצד: New chat פותח שיחה חדשה, Projects מרכז את הפרויקטים, Pinned מציג שיחות מוצמדות ו-Recents את השיחות האחרונות. יש בו גם Scheduled למשימות מתוזמנות ו-Plugins לתוספים.
• תיבת הכתיבה (composer): כאן כותבים את המשימה. מקלידים @ כדי לצרף קבצים, / כדי לפתוח פקודות, ו-$ כדי להפעיל סקיל.
• בקרת ההרשאות: מתחת לתיבה, עם האפשרויות Ask for approval, Approve for me, Full access ו-Custom (config.toml). הפרק הבא מסביר כל אחת.
• בקרת המודל והחשיבה: כיתוב כמו 6 Sol Medium אומר איזה מודל נבחר ובאיזו רמת חשיבה. בברירת המחדל יש מחוון Power שנע בין Faster (מהיר וחסכוני) ל-Smarter (חושב לעומק), ו-Advanced מאפשר לבחור מודל ורמה מדויקים.
• Work in: בחירה בין This computer, המחשב שלכם, לבין Cloud. בפרויקט Git יש גם בקרת Worktree נפרדת.
• חלונית השינויים (review pane): מציגה את ה-diff. בברירת המחדל רואים Unstaged, שינויים שעוד לא סומנו לשמירה, ואפשר לעבור ל-Staged, ל-Branch או ל-Last turn, שמציג רק את מה ש-Codex שינה בסבב האחרון.

פקודות שכדאי להכיר

ענף (branch) הוא גרסה מקבילה של הקוד שעובדים עליה בנפרד. כש-Codex כבר עובד ושולחים הודעה נוספת, יש שתי התנהגויות: Steer מכניס אותה לריצה הנוכחית כדי לשנות כיוון, ו-Queue שומר אותה לריצה הבאה. ברירת המחדל נקבעת ב-Settings > General > Follow-up behavior (התנהגות הודעות המשך), ובנוסף Ctrl+Shift+D מפעיל הכתבה קולית באפליקציה.

מצבי ההרשאות וארגז החול (sandbox)

ארגז חול (sandbox) הוא גבול טכני שמערכת ההפעלה אוכפת: הוא קובע לאילו קבצים Codex יכול לגשת והאם הפקודות שהוא מריץ יכולות לצאת לאינטרנט. מדיניות האישורים (approvals) קובעת מתי הוא עוצר ושואל אתכם לפני שהוא חוצה את הגבול הזה, ושתי השכבות עובדות יחד.

יש גם מצב read-only, שבו Codex יכול רק לקרוא קבצים ולא לערוך או להריץ פקודות בלי אישור. זו בחירה טובה כשרק רוצים הסבר על פרויקט קיים.

ההמלצה הרשמית למתחילים היא להתחיל בהרשאות ברירת המחדל, ולהרחיב רק בפרויקטים מוכרים ורק כשברור למה. OpenAI מזהירה במפורש ש-Full access מגדיל מאוד את הסיכון לאובדן מידע, לדליפה או להתנהגות לא צפויה, וש-Auto-review יכול לטעות. כשמופיעה בקשת אישור עם כמה היקפים, כמו פעם אחת או לכל השיחה, בוחרים את המצומצם ביותר שמאפשר להמשיך.

בווינדוס, כדי שארגז החול יפעל, בוחרים Ask for approval לפני ששולחים הודעות ל-Codex. במק ארגז החול עובד מיד, ובלינוקס הוא צריך את bubblewrap. ב-ChatGPT באתר אין בורר הרשאות מקומי, כי שם העבודה רצה בסביבה מבודדת בענן.

AGENTS.md ו-config.toml: ההוראות וההגדרות הקבועות

AGENTS.md הוא קובץ טקסט רגיל שבו כותבים ל-Codex איך לעבוד בפרויקט. Codex קורא אותו לפני כל עבודה, ולכן לא צריך לחזור על אותן הוראות בכל שיחה. אפשר ליצור קובץ כללי בתיקייה ~/.codex שחל על כל הפרויקטים, קובץ בתיקייה הראשית של הפרויקט, וקבצים ספציפיים בתתי תיקיות, והקובץ הקרוב ביותר לתיקייה שבה עובדים גובר.

לפי ההמלצות של OpenAI, קובץ טוב כולל את מבנה הפרויקט, איך מריצים ובודקים אותו, כללי עבודה ודברים שאסור לעשות, ומה נחשב "גמור" ואיך מוודאים את זה. דוגמה לקובץ קצר לאתר של עסק קטן: "האתר בעברית ומיושר לימין. לא לשנות מחירים או פרטי קשר בלי לשאול. אחרי כל שינוי לבדוק שהעמוד נראה טוב גם בטלפון. לא להתקין ספריות חדשות בלי אישור."

קובץ קצר ומדויק עדיף על קובץ ארוך עם כללים כלליים, והמגבלה בברירת המחדל היא 32KiB לכל ההוראות יחד. כש-Codex עושה את אותה טעות פעמיים, מבקשים ממנו לסכם מה השתבש ולעדכן את AGENTS.md.

config.toml

config.toml הוא קובץ ההגדרות של Codex, בפורמט TOML, קובץ טקסט של שורות מהסוג שם = ערך. ההגדרות האישיות נשמרות ב-~/.codex/config.toml, ובווינדוס ב-%USERPROFILE%\.codex\config.toml, והאפליקציה, ה-CLI והתוסף חולקים את אותו קובץ. באפליקציה פותחים אותו ב-Settings > Configuration > Open config.toml (הגדרות, תצורה, פתיחת הקובץ), ובתוסף דרך סמל גלגל השיניים ואז Codex Settings > Open config.toml.

אפשר גם לשים קובץ .codex/config.toml בתוך פרויקט, אבל Codex טוען אותו רק אם סימנתם שאתם סומכים על הפרויקט. בפרויקט שמסומן כלא מהימן, ההגדרות והכללים ברמת הפרויקט לא נטענים.

MCP, סקילים ותוספים

MCP הוא תקן פתוח לחיבור Codex לכלים חיצוניים, כמו מסמכי תיעוד או Figma. מוסיפים שרת ב-Settings > MCP servers באפליקציה, או ב-CLI עם הפקודה codex mcp add. סקיל הוא חבילת הוראות לתהליך חוזר, בקובץ SKILL.md, ואת הגרסה הראשונה של סקיל אפשר ליצור בעזרת הסקיל המובנה $skill-creator. תוסף (plugin) הוא חבילה להתקנה שיכולה לכלול סקילים וחיבורים, מתוך ספרייה משותפת ל-ChatGPT ול-Codex.

מודלים, רמת חשיבה ותמונות

נכון לסוף ספטמבר 2026, OpenAI ממליצה על שלושה מודלים עיקריים ב-Codex. Astra הוא החזק ביותר, למשימות מורכבות ועמומות. GPT-6.1 Sol נותן ביצועים קרובים ל-Astra בעלות נמוכה יותר, ומומלץ לרוב העבודה המורכבת כשהוא זמין בחשבון. GPT-6 Luna הוא החסכוני ביותר, למשימות ברורות וחוזרות כמו חילוץ מידע, מיון וסיכומים.

רמת החשיבה (reasoning effort) קובעת כמה זמן המודל חושב לפני שהוא פועל. Light (או Low ב-CLI) מתאים למשימות קצרות וממוקדות, Medium מאזן בין מהירות לעומק, ו-High או Extra High מתאימים לעבודה קשה עם הרבה שלבים. חשיבה גבוהה יכולה לשפר את התוצאה, אבל לוקחת יותר זמן וצורכת יותר מהמכסה, ולכן מתחילים בברירת המחדל ומעלים רק כשצריך.

יש גם Max, שנותן למודל יותר זמן למשימה אחת קשה, ו-Ultra, שמחלק משימה גדולה בין כמה סוכני משנה (subagents) שעובדים במקביל. רוב המשימות לא צריכות אף אחד מהם. ב-CLI מחליפים מודל עם /model, או בהפעלה עם codex --model gpt-6.1-sol. כדאי לדעת ש-GPT-5.5 יוצא משימוש ב-Codex ב-14 באוקטובר 2026, ולכן מי שבחר בו ידנית צריך לעבור למודל אחר.

תמונות וצילומי מסך

אפשר לצרף ל-Codex צילום מסך של שגיאה, עיצוב של עמוד או תרשים. באפליקציה ובתוסף גוררים את התמונה לתיבת הכתיבה תוך לחיצה על Shift, וב-CLI מדביקים אותה או מריצים codex -i screenshot.png יחד עם הבקשה. כדאי להסביר במילים מה לבדוק בתמונה ומה התוצאה הרצויה, ולא לסמוך על התמונה לבד, למשל: "תשווה את עמוד התשלום לעיצוב המצורף, ותתקן רק ריווח וגופנים בלי לשנות את ההתנהגות".

GitHub, משימות בענן וסקירת שינויים

חיבור GitHub ומשימות ענן

משימות ענן רצות על מחשב של OpenAI מול מאגר (repository), כלומר תיקיית הפרויקט כפי שהיא שמורה ב-GitHub. לפני המשימה הראשונה יוצרים סביבת ענן (environment), הגדרה שמכינים פעם אחת ומשתמשים בה שוב:

1. בשיחה חדשה באפליקציה או באתר בוחרים Work in > Cloud ופותחים Select environment.
2. בוחרים Create environment, מסמנים את מאגרי GitHub ולוחצים Get started. אם מתבקשים, מחברים את חשבון GitHub.
3. Codex בודק את המאגרים, מתקין את מה שצריך ומריץ בדיקות. בסוף עוברים על ההגדרה ולוחצים Publish, עד שמופיע Environment published.
4. לוחצים Start a new task ומתארים את המשימה. כשהיא מסתיימת בודקים את השינויים ואת תוצאות הבדיקות, ואז עושים commit או פותחים PR.

Commit הוא נקודת שמירה בהיסטוריית Git, ו-PR (pull request) הוא בקשה למזג שינוי לגרסה הראשית של הקוד, כך שאפשר לבדוק אותו לפני שהוא נכנס. חשבון שמתחבר עם אימייל וסיסמה חייב להפעיל אימות דו-שלבי לפני שימוש ב-Codex Cloud. כדי לתת לסביבה גישה לאינטרנט מדליקים את Allow Codex to access internet בהגדרות שלה, ועדיף להגביל את הגישה ל-Package managers (מאגרי ספריות קוד) או ל-Custom domains only.

סקירת קוד ב-GitHub

אחרי שמחברים מאגר, כותבים בתגובה על PR את @codex review, ו-Codex מפרסם סקירה כמו חבר צוות, עם דגש על בעיות בעדיפות הגבוהה ביותר (P0 ו-P1). אפשר גם להדליק סקירה אוטומטית לכל PR: נכנסים ל-Codex settings, בוחרים מאגר ומדליקים Automatic review תחת Review code. כדי שיתקן בעיה שמצא, כותבים למשל @codex fix the P1 issue.

סקירת שינויים במחשב

לפני שמקבלים שינוי, פותחים את חלונית השינויים ועוברים על ה-diff קובץ אחרי קובץ. מעבירים את העכבר מעל שורה, לוחצים על + שמופיע וכותבים הערה לשורה הספציפית, ואז שולחים הודעה כמו "תטפל בהערות ותשמור על היקף מינימלי". מה שטוב מסמנים ב-Stage, ומה שלא רוצים מבטלים ב-Revert, ברמת קובץ, קטע או כל השינויים יחד. הפקודה /review מפעילה סוקר נפרד שמדווח על ממצאים לפי חשיבות, בלי לשנות את הקבצים.

איך עובדים נכון: כללי עבודה ובטיחות

• משימה אחת בכל פעם. שיחה אחת לכל תוצאה ברורה, ולא שיחה אחת לכל הפרויקט, כי הקשר עמוס מוביל לתוצאות פחות טובות.
• ארבעה חלקים בכל פרומפט. מטרה (מה בונים או משנים), הקשר (אילו קבצים או שגיאות רלוונטיים), מגבלות (מה אסור לשנות), ו"גמור כש..." (מה צריך להיות נכון בסוף, למשל שהעמוד נטען בלי שגיאות).
• תוכנית לפני משימה מסובכת. מפעילים /plan, או מבקשים מ-Codex לשאול אתכם שאלות לפני שהוא מתחיל.
• Git לפני ואחרי. יוצרים נקודת שמירה לפני המשימה ואחריה, כך שתמיד אפשר לחזור לגרסה הקודמת.
• לבקש בדיקה ולבדוק בעצמכם. מבקשים מ-Codex להריץ בדיקות ולוודא שהתוצאה עובדת, ואז עוברים בעצמכם על כל שינוי ב-diff.
• לא לתת סודות. לא מדביקים בשיחה סיסמאות, מפתחות API או פרטי כרטיס אשראי. אם משימת ענן צריכה גישה לשירות, מגדירים את הערך ב-Environment variables או ב-Network secrets של הסביבה, ולא בפרומפט.
• הרשאות מינימליות. לא נותנים Full access לפני שמבינים את זרימת העבודה, ולא מתזמנים משימה חוזרת לפני שהיא עובדת טוב באופן ידני.

פרטיות ובטיחות

בתוכניות Plus ו-Pro, השיחות והמשימות עשויות לשמש לשיפור המודלים, אלא אם מכבים את Improve the model for everyone ב-Settings > Data controls, וההגדרה הזאת חלה גם על Codex. ב-Codex settings יש הגדרה נפרדת בשם Include environments, שקובעת אם מידע נוסף מסביבות Codex ישמש לאימון, ולכן כדאי לבדוק גם אותה. ב-Business, ב-Enterprise וב-Edu, OpenAI לא מאמנת על המידע כברירת מחדל.

פרטי ההתחברות של ה-CLI נשמרים בקובץ טקסט פתוח ב-~/.codex/auth.json או במאגר הסיסמאות של מערכת ההפעלה, ולכן לא משתפים את התיקייה הזאת. כשמשתפים לוגים עם התמיכה, קודם בודקים שאין בהם מידע רגיש. ולהחלטות משפטיות, פיננסיות או אבטחתיות, תוצר של Codex לא מחליף בדיקה של איש מקצוע.

שימושים לבעלי עסקים, עם פרומפטים לדוגמה

Codex נבנה בשביל מפתחים, אבל בעל עסק שלא כותב קוד יכול להיעזר בו במשימות מוגדרות היטב, כל עוד הוא בודק את התוצאה. דוגמה: בעלת מאפייה משפחתית בפתח תקווה רצתה עמוד הזמנות לחגים, וגם דרך מסודרת לארגן את חשבוניות הספקים שהיא שולחת לרואת החשבון שלה.

עמוד נחיתה

היא פתחה תיקייה ריקה, בחרה Codex ו-Ask for approval, וכתבה: "תבנה עמוד נחיתה בעברית, מיושר לימין, למאפייה שמקבלת הזמנות לחגים. שלושה חלקים: מה אנחנו אופים, איך מזמינים, וטופס עם שם, טלפון ותאריך איסוף. קובץ HTML אחד בלי ספריות חיצוניות. גמור כשהעמוד נפתח בדפדפן ונראה טוב גם בטלפון."

סקריפט שממיין חשבוניות

סקריפט הוא תוכנית קטנה שמבצעת משימה חוזרת. הפרומפט שלה: "בתיקייה invoices יש קובצי PDF של חשבוניות. תכתוב סקריפט שיוצר תיקייה לכל חודש ומעביר כל חשבונית לפי התאריך שבשם הקובץ. אל תמחק שום קובץ, ותריץ קודם על עותק בתיקיית test כדי שאבדוק את התוצאה."

תיקון קובץ בתבנית Shopify

מי שמנהל חנות Shopify יכול לשמור עותק של קובצי התבנית (theme) בתיקייה במחשב ולבקש: "בעמוד המוצר, כפתור ההוספה לסל נחתך בטלפון. תמצא את הסיבה ותתקן רק את ה-CSS הרלוונטי, בלי לשנות קבצים אחרים, ותסביר לי מה שינית." אחרי התיקון עוברים על ה-diff ובודקים בתצוגה מקדימה לפני שמעלים לחנות החיה.

פתרון תקלות ומילון מונחים

תקלות נפוצות

• Codex נראה תקוע: בודקים אם הוא מחכה לאישור שלכם, ואם לא, פותחים שיחה חדשה עם משימה קטנה וממוקדת יותר.
• בחלונית השינויים מופיעים קבצים ש-Codex לא נגע בהם: החלונית מציגה את כל השינויים ב-Git, כולל שלכם. עוברים לתצוגת Last turn כדי לראות רק את מה שהוא שינה.
• נגמרה המכסה: בודקים את לוח השימוש או מקלידים /status, ואז מחכים לאיפוס, קונים קרדיטים או עוברים למודל חסכוני יותר.
• במק מופיעה בקשת גישה לתיקיות כמו Downloads או Desktop: זו בקשה רגילה של macOS כש-Codex צריך לקרוא אותן. מאשרים רק אם המשימה באמת דורשת את זה.
• בלינוקס מופיעה אזהרה על bwrap: מתקינים את החבילה bubblewrap מהמאגר של ההפצה.
• בווינדוס משהו לא עובד: מריצים codex doctor ב-CLI, פקודה שבודקת בעיות הפעלה, חיבור וביצועים.
• Codex לא עולה ומופיעה שגיאה על approval_policy = "untrusted": ההגדרה הזאת כבר לא נתמכת. מוחקים את השורה מ-config.toml ומפעילים מחדש.
• המשימה נשלחה ליעד הלא נכון: מבטלים את הריצה ולוחצים על החץ למעלה בתיבת הכתיבה כדי לשחזר את הפרומפט.

מילון מונחים קצר

צעד אחרי צעד

1. בודקים שיש חשבון ChatGPTCodex כלול בכל התוכניות, כולל Free, ומתוכנית Plus ומעלה הוא זמין גם באתר, ב-CLI, בתוסף לעורך הקוד ובמשימות ענן.
2. מתקינים את אפליקציית ChatGPT למחשבמורידים מעמוד ההורדות הרשמי למק, לווינדוס או ללינוקס. מי שמעדיף טרמינל מתקין את Codex CLI בפקודה הרשמית למערכת שלו.
3. מתחברים עם חשבון ChatGPTבאפליקציה לוחצים Continue to sign in, וב-CLI מקלידים codex ובוחרים Sign in with ChatGPT. ההתחברות נפתחת בדפדפן וחוזרת לבד לאפליקציה.
4. מפעילים אימות דו-שלביב-Settings > Security and login מפעילים Multi-factor authentication (MFA). בחשבון עם אימייל וסיסמה זו חובה לפני שימוש ב-Codex Cloud.
5. בוחרים Codex ותיקיית פרויקטבתפריט שבפינה השמאלית העליונה בוחרים Codex, ואז פותחים תיקייה נפרדת לפרויקט, רצוי בתוך מאגר Git.
6. מוודאים את מצב ההרשאותמתחת לתיבת הכתיבה בוחרים Ask for approval, כדי ש-Codex יעבוד רק בתיקייה וישאל לפני אינטרנט או יציאה ממנה.
7. יוצרים AGENTS.md ושולחים משימה ראשונהמקלידים /init כדי ליצור קובץ הוראות, עוברים עליו, ומתחילים במשימה קטנה כמו הסבר על מה שיש בתיקייה.

שאלות ותשובות